האם הנישואים מסוכנים בשנה מעוברת: השקפה אורתודוכסית

האם הנישואים מסוכנים בשנה מעוברת: השקפה אורתודוכסית


באנשים יש הרבה סימנים שוניםאמונות שיכולות להטיל טביעה גם על התחומים החשובים ביותר בחייו של אדם. במיוחד אמונות טפלות רבות נוגעות לשנה מעוברת. הפעם ניתן קסם ומסתורין.



האם הנישואים מסוכנים בשנה מעוברת: השקפה אורתודוכסית


יש דעה בקרב אנשים להתחתןהיחסים בשנה מעוברת לא יכול להיות. רבים רואים את זה הפעם כדי להצליח עבור הישג של ענייני החיים החשובים. לפני שתסביר את נקודת המבט של הכנסייה האורתודוקסית בנושא זה, יש צורך להבין את עצם המושג "שנת מעוברת".

"שנת הקפיצה" נופלת כל ארבע שנים,כאשר יום אחד נוסף לפברואר. מתברר כי חודש החורף הזה הוא 28 ימים. המונח "זינוק" עצמו הוא ביטוי הלטיני מעוות, נוצר מ bis (פעמיים) ו sextilis (השישית). לראשונה, המושג "שנת מעוברת" הוצג על ידי יוליוס קיסר בשנת 46 לספירה. הקיסר הורה להוסיף יום שישי נוסף לאחר ה -6 במרץ. כבר אז החל הנוהג להוסיף יום נוסף לפברואר (על פי לוח השנה היוליאני).

מתברר כי "שנת מעוברת" היא צודקתלוח שנה שינויים היסטוריים שאינם נושאים כל קסם. זו הסיבה שהאורתודוקסיה לא רואה שום דבר רע ומזיק לאדם להינשא בשנה מעוברת. נישואין הם מעשה של רצון של שני אנשים, חתירה לאהבה ולאיחדות לא רק פיזית ורוחנית, אלא רוחנית. יום נוסף אינו יכול להשפיע על התפתחות האהבה בלבם ובמוחם של שני אנשים. לכן, להיזהר לא להינשא בשנה מעוברת פירושו ליפול לאמונה טפלה, לייחס את לוח השנה הרגיל לשנות משהו שלילי, מסתורי. מבחינת האורתודוכסיה, אין זה נכון כלל להתייחס לשנה שלאחר שנת הקפיצה, "האלמנה" או "האלמנה". כל זה חל על שטח של חוסר אמון או חוסר אמונה. לכן, הנוצרים בהחלט לא צריך לפחד להינשא בשנה מעוברת.